"קל" היא המילה הנבגדת ביותר בדולומיטים. בבלוגים היא יכולה להיות כל דבר: יש מי שקורא "קל" לשביל עם שבע מאות מטרים של הפרש גובה, ויש מי שקורא "מאתגר" לטיול רגלי על רמה שטוחה. התוצאה: מי שאין לו ניסיון יוצא לדרך בלי לדעת באמת מה מחכה לו.
כאן עשינו את ההפך: שנים־עשר מסלולים קצרים בדולומיטים של בלונו, עם זמנים וסיווגים שנלקחו מהגופים שמנהלים אותם — הפארק הלאומי של הדולומיטים של בלונו, ו־Veneto Agricoltura עבור ה־Cansiglio. בלי הערכות שלנו, בלי מספרים מעוגלים לשם הרושם.
קודם כול: מה באמת פירוש "קל"
באיטליה דרגות הקושי של מסלולי ההליכה נקבעות לפי סולם של ה־CAI, והוא כתוב על כל שלט. מי שמכיר אותו לעולם לא מוצא את עצמו במקום הלא נכון.
- T — תיירותי. דרכים, שבילי פרדות או שבילים רחבים ומסומנים היטב, שיפועים מתונים, בלי שום בעיית התמצאות. זו הרמה של כמעט כל המסלולים ברשימה הזאת.
- E — הליכה בהרים. שבילי הרים של ממש, לפעמים צרים או על קרקע משובשת, עם קטעים תלולים. צריך נעלי הליכה גבוהות וצעד מורגל.
- EE — למטיילים מנוסים. שבילים חשופים, מעברים על סלע, התמצאות לא פשוטה.
- EEA — מאובטח. ויה פראטה: ערכה, קסדה ורתמה הם חובה.
ב־Cansiglio, שמנוהל על ידי Veneto Agricoltura, הסולם שונה ופשוט יותר: נמוכה, בינונית, גבוהה. השארנו אותו כפי שהם מפרסמים אותו.
השנים־עשר
| מסלול | אזור | משך | קושי |
|---|---|---|---|
| Cadini del Brenton | Valle del Mis | 30 דקות | T |
| Val Falcina | Valle del Mis | 2 שעות | T |
| מסלול מעגלי סביב Lago della Stua | Val Canzoi, Feltrino | 4 שעות | T |
| דרך המים של Veses | Feltrino | 2 שעות | T |
| Trugno | מעל Norcen, Feltrino | שעה וחצי | T |
| שביל הטירות האבודות | בשערי הפארק | 2 שעות | T |
| Buss del Buson | עמק Ardo, בלונו | שעה וחצי | — |
| המסלול המעגלי של עצי הערמון | Valbelluna | שעה וחצי | T |
| בין שדות ל־Masiere | Valbelluna | שעה | T |
| הגן הבוטני האלפיני | Cansiglio | 4.1 ק״מ · שעה | נמוכה |
| Casoni I Pich | Cansiglio | 4.1 ק״מ · שעה | נמוכה |
| הכפר הקימברי | Cansiglio | 5.7 ק״מ · שעה וחצי | בינונית |
Valle del Mis: שני צעדים בתוך הסלע
1. Cadini del Brenton. קילומטר אחד, חצי שעה, דרגת קושי T, יציאה מ־Valle del Mis בגובה 433 מטרים. זה המסלול הקצר ביותר בפארק וכנראה המצולם ביותר: כחמש־עשרה גומות עמוקות שחצב נחל Brentòn, היורד במפלים קטנים, בצבעים ובצורות שנראים כאילו עוצבו ביד. מאותו מסלול מגיעים גם למרפסת התצפית על מפל Soffia. חצי שעה של הליכה בשביל אחד הדברים היפים ביותר במחוז: זה היחס הטוב ביותר שאנחנו מכירים בין מאמץ לתוצאה.
2. Val Falcina. מסלול מעגלי של שעתיים, דרגת קושי T. הפארק מתאר אותו כ"שביל מעגלי קל בעל קסם פראי", וזו ההגדרה הנכונה: נשארים נמוך, אבל העמק צר וסגור ונותן תחושה שאתם רחוקים מהבית הרבה יותר ממה שאתם באמת.
Feltrino: מים, טירות וכרי דשא
3. המסלול המעגלי סביב Lago della Stua, ב־Val Canzoi. ארבע שעות, דרגת קושי T: הפארק מגדיר אותו "מסלול פשוט סביב Lago della Stua". זה הארוך מבין השנים־עשר, ועדיין הוא תיירותי, כי אין בו שיפועים רציניים: זה עניין של רגליים, לא של טכניקה. קרקעית העמק היא יער אשור תת־הררי, שבאוקטובר שווה את הנסיעה בפני עצמו — אנחנו כותבים עליו במדריך הדולומיטים של בלונו בסתיו.
4. דרך המים של Veses. שעתיים, T. הפארק קורא לה "שער הפארק", והיא עוקבת אחר זרם המים: זה סוג המסלול שעובד גם ביום אפור, כי הכוכב אינו הנוף.
5. Trugno. שעה וחצי, T, "בין יערות לכרי דשא מעל Norcen". מעט מבקרים, עם המבנה הקלאסי של הנוף הטרום־אלפיני המעובד שמתמזג אל היער.
6. שביל הטירות האבודות. שעתיים, T. מסלול של חורבות ושל עמדות הגנה שנעלמו, מתאים למי שצריך סיפור כדי לצאת להליכה — ולבני נוער, שבדרך כלל זקוקים לזה יותר ממבוגרים.
Valbelluna: ההר עשר דקות מהבית
7. Buss del Buson. שעה וחצי, בעמק Ardo מעל בלונו. זהו ערוץ צר שנחצב בסלע, קניון מיניאטורי שכמעט אף תייר לא מכיר ושתושבי בלונו משתמשים בו כמגרש אימונים של יום ראשון. מכאן יוצא גם השביל הארוך אל Rifugio 7° Alpini, אבל ה־Buson לבדו כבר שווה טיול.
8. המסלול המעגלי של עצי הערמון. שעה וחצי, T. הוא חוצה את מטעי הערמונים של רצועת המרגלות, שהם נוף שנבנה בידי אדם: עצים שניטעו וטופחו במשך דורות, לא יער טבעי. באוקטובר זה גם זמן ליקוט, עם אזהרה שתקפה בכל המחוז — במטעי ערמונים פרטיים לא מלקטים בלי הסכמת הבעלים.
9. בין שדות ל־Masiere. שעה, T. ה־masiere הן גדרות האבן היבשה וערמות האבנים שפונו מהשדות: כאן השביל חוצה פיסה של Valbelluna שבה עבודת האדמה שרטטה את כל מה שרואים. זה המסלול הקצר ביותר כדי להבין למה קרקעית העמק הזאת לא דומה לשום מקום אחר.
Cansiglio: הרמה שבה אף פעם לא מטפסים
ה־Cansiglio היא הרמה המתאימה ביותר למי שלא רוצה הפרשי גובה: מגיעים ברכב לגובה, ומשם הולכים במישור בתוך יער האשור שהסרניסימה טיפחה עבור משוטי הגלאות. Veneto Agricoltura מפרסמת את המסלולים עם אורך בקילומטרים וזמנים שחושבו לפי ארבעה קילומטרים לשעה.
10. מסלול הגן הבוטני האלפיני. 4.1 קילומטרים, שעה, דרגת קושי נמוכה, יציאה מאזור Archeton. זה המסלול המעגלי המקדים: יער, קרחות והגן הבוטני.
11. מסלול Casoni I Pich. 4.1 קילומטרים, שעה, דרגת קושי נמוכה, יציאה מההאנגר של ה־Cansiglio. אותו אורך, סביבה אחרת: ה־casoni הם מחסות הרועים של הרמה.
12. מסלול הכפר הקימברי. 5.7 קילומטרים, שעה וחצי, דרגת קושי בינונית, גם הוא מההאנגר. הוא מוביל אל כפרי הקימברים, המיעוט דובר השפה הגרמאנית שהגיע לכאן במאה ה־18 כדי לעבוד בעץ: בתים בשיטת blockbau, גגות נמוכים, עולם שהולך ונעלם ושאפשר לחצות ברגל במשך אחר צהריים אחד.
מי שרוצה יותר, על הרמה, יכול לבחור במסלול Le Code (6.7 ק״מ, שעה ו־45 דקות, דרגת קושי בינונית) ובמסלול המעגלי של ה־Cansiglio (13.4 ק״מ, 3 שעות ו־15 דקות, דרגת קושי גבוהה).
ואם שנים־עשר זה מעט מדי
שביל הטבע של Val Pramper, ב־Val di Zoldo, נמשך שעתיים וחצי ומסווג E: זו המדרגה הבאה, זו שעוזרת להבין אם הרגליים עומדות בשביל הרים אמיתי. לעשות אחרי שלושה או ארבעה מהשנים־עשר שלמעלה, לא לפני.
בשערי הפארק יש גם שני מסלולים של חצי שעה ששווים למי שיש לו ילדים קטנטנים או מעט זמן: "של אדמה ושל אהבה", המוקדש ל־Cesare Dalfreddo, ו"המגוון הביולוגי המעובד", שהפארק מתאר כ"פארק היורה של התפוחים" — מטע של זנים עתיקים ששוחזרו.
Cadini del Brenton: הכללים שכדאי להכיר
זה היחיד מבין השנים־עשר עם גישה מוסדרת, וכדאי להגיע מוכנים.
- בתקופת הפתיחה פועלת נקודת מידע עם כרטיס כניסה. הסכום האחרון שפרסם הפארק הוא 2 יורו, עם כניסה חינם לתושבי 15 הרשויות של הפארק, לילדים מתחת לגיל 12, לבני 65 ומעלה ולאנשים עם מוגבלות. מקורות אחדים מדווחים על תעריף גבוה יותר ל־2026, ולוח הזמנים המעודכן אינו מפורסם באתר הפארק בזמן כתיבת שורות אלה: בדקו לפני היציאה. מחוץ לשעות הפעילות של נקודת המידע הכניסה חופשית.
- אסור לרחוץ בגומות ואסור לשכב על שוליהן.
- נשארים על השבילים המסומנים, את הכלבים מחזיקים ברצועה, ולא קוטפים פרחים וצמחים.
- החניה נמצאת בקצה אגם Mis, ב־La Soffia, ליד הגשר. המקומות מעטים: בסופי שבוע בקיץ כדאי להגיע מוקדם.
Valle del Mis מתוארת במלואה במדריך שלנו לפארק הלאומי של הדולומיטים של בלונו.
עם ילדים, עם כלב, בלי הרבה כושר
עם ילדים. ארבעת המסלולים של שעה או פחות — Cadini del Brenton, בין שדות ל־Masiere, "של אדמה ושל אהבה", "המגוון הביולוגי המעובד" — מתאימים גם לקטנטנים. מגיל שש־שבע ומעלה מצטרפים מסלולי ה־Cansiglio, שהם במישור ועל משטח רחב: גם עגלות ילדים חזקות עוברות בהם, בקטעים העיקריים.
עם כלב. את כל המסלולים המפורטים כאן אפשר לעשות עם כלב ברצועה. בפארק הלאומי הרצועה אינה המלצה אלא כלל, ויש לכך סיבה מדויקת: כאן חיים יעלי שמואה, איילי כרמל ואיילים אדומים, וכלב משוחרר גורם להם לברוח ולבזבז אנרגיה שבחורף עלולה לעלות להם בחייהם.
בלי הרבה כושר. הקריטריון הנכון אינו האורך אלא הפרש הגובה. מסלול מעגלי של ארבעה קילומטרים במישור ב־Cansiglio קל יותר מקילומטר אחד בעלייה. אם אתם לא בכושר, התחילו מהרמה.
מתי לבוא
המסלולים בקרקעית העמקים ובגובה בינוני עבירים רוב השנה, אבל שלוש הבהרות משנות את היום.
אביב. מאפריל עד יוני זה הזמן הטוב ביותר ל־Feltrino ול־Valbelluna: כרי דשא פורחים, מים בשפע בנחלים, טמפרטורות נכונות. בגובה עדיין יש שלג, אבל המסלולים האלה לא מגיעים לשם.
קיץ. בעמקים הצרים קריר גם באוגוסט; על רמת ה־Cansiglio, שיש בה היפוך טמפרטורות, תמיד נעים. הבעיה של הקיץ אינה החום אלא החניה.
סתיו. זו העונה הטובה מכולן, בזכות הצבעים והשקט. אבל שימו לב לימים הקצרים: בקרקעיות העמקים הצרים השמש נעלמת מאחורי הרכסים הרבה לפני שעת השקיעה התאורטית.
חורף. המסלולים הנמוכים נשארים כמעט תמיד עבירים, עם דורבנות קלים בתיק אם היה קרה. ב־Cansiglio, כשיש שלג, אותם מסלולים מעגליים הופכים למסלולים לנעלי שלג.
מה לשים בתיק
- נעליים עם סוליה מחורצת. ברוב המסלולים האלה אין צורך בנעלי הליכה גבוהות, אבל נעלי עיר על אבנים רטובות הן הדרך המהירה ביותר להרוס את היום.
- מים: ליטר לאדם, כי לאורך המסלול כמעט אף פעם לא מוצאים.
- מעיל גשם קל. בהרים מזג האוויר משתנה גם בגובה ארבע מאות מטרים.
- טלפון טעון, בידיעה שבעמקים הצרים אין קליטה.
- שקית לפסולת. גם לקליפות.
שאלות נפוצות
צריך מדריך?
לא, כולם מסלולים מסומנים ומסווגים T. אבל מדריך משנה את מה שרואים: המדריכים הרשמיים של הפארק הלאומי הם אלה של Cooperativa Mazarol.
אפשר לעשות אותם בטיול יום מוונציה או מטרוויזו?
כן. ה־Cansiglio וה־Valbelluna נמצאים במרחק קצת יותר משעה מטרוויזו; Valle del Mis וה־Feltrino – שעה וחצי טובה מוונציה. אלה טיולי היום הכי לא מוערכים בוונטו.
איזה לבחור אם יש לי רק יום אחד?
Valle del Mis: Cadini del Brenton ומפל Soffia בבוקר, Val Falcina אחר הצהריים. זה השילוב שנותן הכי הרבה במינימום מאמץ, והוא כולו בתוך הפארק הלאומי.
האם הם מתאימים בגשם?
מסלולי המים — Cadini del Brenton, דרך המים של Veses, Buss del Buson — יפים יותר במזג אוויר לח, אבל הסלע הרטוב חלקלק, ונחלים בשיטפון דורשים זהירות. אחרי סופת רעמים חזקה, עדיף לדחות.
יש מסלולים נגישים לכיסא גלגלים או לעגלת ילדים?
מסלולי ה־Cansiglio, על משטח רחב ובמישור, הם המתאימים ביותר בקטעים העיקריים. לגבי מסלולי הפארק כדאי לשאול את הפארק עצמו, כי העבירות משתנה בהתאם לתחזוקה ולעונה.
היתרון של להתחיל מלמטה
יש דעה קדומה שצריך לנפץ, והיא נוגעת דווקא לדולומיטים: שהיופי נמצא למעלה. בדולומיטים של בלונו זה לא כך. הערוצים, הגומות, יערות האשור העתיקים, הכפרים הקימבריים, מטעי הערמונים, ה־masiere: כל אלה נמצאים בין ארבע מאות לאלף מטרים, מגיעים אליהם בחצי שעה של הליכה, וכמעט אף פעם לא מופיעים בתמונות שמסתובבות ברשת.
מי שמתחיל מכאן לא מסתפק בפחות. הוא מתחיל מהחלק שכמעט אף אחד לא מסתכל עליו — ואחר כך, אם ירצה, יעלה.
המשיכו לגלות
- הפארק הלאומי של הדולומיטים של בלונו: מה לראות ואיך לבקר
- לישון בבקתת הרים: איך זה עובד באמת
- הדולומיטים של בלונו בסתיו
- האגמים של הדולומיטים של בלונו
- מסלולי ה־Alte Vie בדולומיטים: איזה לבחור
תמונת השער: שביל ביער של הפארק הלאומי של הדולומיטים של בלונו. צילום: Zenone Sovilla, Wikimedia Commons, CC BY-SA 4.0.
אם אחרי ההליכות הקלות מתחשק להעלות את הרף, המדריך לפעילויות ספורט בדולומיטים של בלונו מסביר איפה עוברים מהשביל לוויה פראטה, לריצת שטח ולסקי טורינג.
