הפארק הלאומי דולומיטי בלונו

יותר מ-31,000 הקטאר של יערות, קירות דולומיט ועמקים פראיים בשערי בלונו ופלטרה: הפארק הלאומי דולומיטי בלונו הוא אחד האזורים הטבעיים היקרים ביותר בדולומיטים, וכיום גם אתר מורשת של UNESCO.

נוף פנורמי של Vette Feltrine בפארק הלאומי דולומיטי בלונו
Vette Feltrine, אחד מרכסי ההרים המסמלים את הפארק. צילום: Zenone Sovilla / Wikimedia Commons – CC BY-SA 4.0.

פארק שנולד כדי להגן על לב הדולומיטים של בלונו

הפארק הלאומי דולומיטי בלונו הוכרז בצו שר ב-20 באפריל 1990, ואילו רשות הפארק הוקמה ב-1993. ב-2008 הוגדרו מחדש הגבולות המקוריים, ששורטטו על מפות דלות בפרטים, בצו חדש שאימץ מפות מדויקות יותר, וכך התאימו גבולות הפארק הרבה יותר למורפולוגיה האמיתית של השטח.

הוא משתרע על פני יותר מ-31,000 הקטאר, כולו במחוז בלונו, בין נהר Cismon במערב לנהר פיאווה במזרח, ונוגע בשטחן של 15 רשויות מקומיות: בלונו, פלטרה, Pedavena, Sovramonte, Cesiomaggiore, San Gregorio nelle Alpi, Santa Giustina, Sospirolo, Sedico, Ponte nelle Alpi, Longarone, Val di Zoldo, La Valle Agordina, Rivamonte Agordino ו-Gosaldo. בתוכו, שמונה שמורות טבע ממלכתיות (ביניהן Vette Feltrine, Piani Eterni-Errera-Val Falcina, Monti del Sole ו-Schiara Occidentale) משתרעות לבדן על כ-16,000 הקטאר ונמנות עם רשת השמורות הביוגנטיות של מועצת אירופה.

ארץ של פסגות, עמקים ומים נסתרים

על נוף הפארק שולטים כמה מהמסיבים המרתקים ביותר בהרי הקדם-אלפים ובדולומיטים של בלונו: Vette Feltrine, קבוצת Cimonega, ה-Pizzocco, Monti del Sole ומעל לכול ה-Schiara, שבגובה 2,565 מטרים היא הפסגה הגבוהה ביותר בשטח המוגן ואחד מסמלי הנוף של בלונו, הנראית אפילו מהעיר בלונו עצמה.

יערות אשור, אשוח ולגש, כרי מרעה רמים, קירות סלע וסביבות כמעט בלתי נגישות מתקיימים זה לצד זה עם עמקים קרחוניים מרהיבים כמו Val Canzoi, עם אגם Stua שלו, ועם ה-Piani Eterni המרוחקים, אחת הפינות הפראיות והפחות מתוירות בפארק כולו. לא חסרים גם פלאי גאולוגיה כמו Cadini del Brenton, מערכת של גומות שחצבו המים בסלע הגיר, שאפשר להגיע אליהן בהליכה קצרה מגן בוטני סמוך.

🦌 פסיפס של חיות בר

שמווה אלפינית בפארק הלאומי דולומיטי בלונו
שמווה בפארק הלאומי דולומיטי בלונו. צילום: Marco Granara / Wikimedia Commons – CC BY-SA 4.0.

בפארק נרשמו 56 מינים של יונקים, 26 מהם מוגנים על פי הנחיית בתי הגידול של האיחוד האירופי, ובנוסף לא פחות מ-16 מינים של עטלפים. שמוות, איילים אדומים ואיילי כרמל מאכלסים את היערות וכרי המרעה, ואילו מרמיטות, סמורים לבנים, דלקים וגיריות מחיים את המדרונות הגבוהים ביותר. בשנים האחרונות שבו לצמיתות גם הזאב והלינקס, ומאז 2014 תועדה נוכחותו של חתול הבר הנדיר.

בשמי הפארק שולט עיט הזהב, אך בין הפסגות עפים גם אוחים, נקרים שחורים, תרנגולי יער גדולים ותרנגולי לוז, מין שנמצא בסכנה מיוחדת. בנחלים ובין הדו-חיים של הרמות פוגשים טריטונים אלפיניים, סלמנדרות כתומות-כתמים ואת צפע הקרן, האופייני לסביבות סלעיות שטופות שמש.

🏔️ מורשת שזכתה להכרת UNESCO

קבוצת Monte Schiara בפארק הלאומי דולומיטי בלונו
קבוצת Monte Schiara, הפסגה הגבוהה ביותר בפארק (2,565 מ'). צילום: Zenone Sovilla / Wikimedia Commons – CC BY-SA 4.0.

ב-2009 הצטרף הפארק לאתר הסדרתי הדולומיטים של UNESCO, אתר מורשת עולמית, כרכיב במערכת “Pale di San Martino – San Lucano – Dolomiti Bellunesi – Vette Feltrine”. הכרה זו מתגמלת לא רק את ערכו הנופי והגאולוגי של האזור, אלא גם את עושרו הבוטני יוצא הדופן: נרשמו בו יותר מ-1,400 מינים של צמחי כלי הובלה, ביניהם פעמונית מורטי (Campanula morettiana), פרח אנדמי לדולומיטים שנבחר לסמל הפארק.

שמונה שמורות הטבע הממלכתיות הפזורות בשטח המוגן שומרות על הסביבות השלמות והפחות נגישות, מעבדות של ממש למגוון ביולוגי בלב הקדם-אלפים של בלונו.

🥾 שלושה מקומות שאסור להחמיץ

גומות ענקים ב-Cadini del Brenton, הפארק הלאומי דולומיטי בלונו
הגומות המרשימות של Cadini del Brenton. צילום: Bergami Sergio / Wikimedia Commons – CC BY-SA 4.0.

Val Canzoi ו-Lago della Stua, ברשות המקומית Cesiomaggiore, הם שער הכניסה המבוקש ביותר לפארק: אגם טורקיז המוקף קירות מיוערים, נקודת מוצא לטיולים אל ה-Piani Eterni.

Cadini del Brenton, ב-Sospirolo, הם רצף של גומות ובריכות שחצב הנחל בסלע הגיר, שאפשר לבקר בהן בהליכה קצרה ומרשימה לצד הגן הבוטני של הפארק.

Piani Eterni, מהרמות הפראיות ביותר בדולומיטים של בלונו, מציעים נוף כמעט ירחי של בולענים וכרי מרעה רמים, ממלכת השמווה ועיט הזהב, הרחק מהמסלולים השחוקים.

איך לבקר בפארק

הפארק הלאומי דולומיטי בלונו מעמיד לרשות המבקרים רשת של נקודות מידע, אזורי מנוחה ומרכזים לחינוך סביבתי הפזורים בשטח: מנקודת המידע Pian d’Avena ב-Pedavena, דרך המרכזים Candaten (Sedico) ו-Pian Falcina (Sospirolo), ועד ל-Museo Naturalistico Dolomiti Bellunesi בבלונו ול-Museo Etnografico della Provincia di Belluno ב-Cesiomaggiore. מידע עדכני על שבילים, שעות פתיחה ופעילויות זמין באתר הרשמי של רשות הפארק.

אוהבי ההרים יכולים לצעוד ברשת השבילים החוצה יערות ורמות גבוהות, ואילו מי שמעדיפים אופניים ימצאו בשולי הפארק מסלולים כמו זה של Croce d’Aune, על Vette Feltrine — המעבר שבו, ב-1927, נולד הרעיון של Tullio Campagnolo שעתיד היה לחולל מהפכה ברכיבת האופניים העולמית.

מורשת לגלות, צעד אחר צעד

הפארק הלאומי דולומיטי בלונו הוא הרבה יותר מגבול על מפה: הוא תמצית של שלושים שנות שמירה על אזור ייחודי, שבו טבע, גאולוגיה והיסטוריה אנושית שזורים זה בזה. כדי להעמיק בקשר בין ההרים האלה לבין ההיסטוריה של האזור, אפשר לקרוא גם את המאמרים שלנו על ההיסטוריה של הדולומיטים של בלונו ועל 15 מקומות לראות בדולומיטים של בלונו, או לגלות כמה פינות פחות הומות במסלול שלנו דולומיטים בלי תיירות־יתר.

מקורות: Ente Parco Nazionale Dolomiti Bellunesi וויקיפדיה.