מעט מעבר לגבול שבין מחוזות בלונו וטרוויזו, העיירה הוונציאנית Serravalle פותחת את עמק Val Lapisina לעבר Alpago והפרה-אלפים של בלונו: תחנה של אמנות והיסטוריה למי שמגיע לדולומיטים מדרום.
הבהרה גאוגרפית: Serravalle היא הרובע הצפוני העתיק של ויטוריו ונטו, במחוז טרוויזו ולא במחוז בלונו. אנו מציינים אותה כאן משום שדרך עמק Val Lapisina ומעבר Fadalto היא נקודת המעבר הטבעית ביותר בין אזור בלונו לבין מרכז האמנות הוונציאני החשוב הזה.

מבית דה קמינו ועד הסרניסימה
Serravalle נוסדה בתקופה הרומית כמוצב צבאי ששלט בעמק Val Lapisina, בדרך אל האלפים. בשנת 951 העניק הקיסר אוטו הראשון לבישוף של צ'נדה את תואר הרוזן, ובכך החל שלטון חילוני ארוך של הדיוקסיה על האזור. בין 1154 ל־1335 נשלט הפאודום בידי בית דה קמינו, שבשנת 1226 הקים חומה חדשה וקידם את התרחבות היישוב. בשנת 1337 רכשה הרפובליקה של ונציה את הפאודום סופית והעניקה לעיירה תנופה כלכלית ומלאכתית חדשה; עד היום היא שומרת על המראה שקיבלה במאות ה־15 וה־16 תחת הסרניסימה.
ב־22 בנובמבר 1866, בהיתר של ויטוריו אמנואלה השני, אוחדה Serravalle עם צ'נדה הסמוכה, ויחד הן יצרו את ויטוריו ונטו של היום.
הקתדרלה וטירת סן מרטינו
המונומנט העיקרי של העיירה הוא קתדרלת סנטה מריה נובה, שנבנתה במאה ה־14 ונבנתה מחדש בשנת 1776; על המזבח הראשי שלה שמורה תמונה של טיציאן וצ'ליו המתארת את המדונה והילד בתהילה ואת הקדושים אנדראס ופטרוס. מעל היישוב מתנשאת טירת סן מרטינו, או טירת הבישוף, שמקורותיה עתיקים מאוד, ונהרסה ונבנתה מחדש פעמים רבות במהלך הדורות; היא משמשת עד היום מושב הבישוף ופתוחה למבקרים ביום ראשון הראשון של כל חודש.

כיכר פלמיניו והלוג'ה סרוואלזה
הלב האזרחי של העיירה הוא כיכר מרקנטוניו פלמיניו, שעוצבה מחדש במאה ה־16, רוצפה באבן איסטרית ומוקפת ארמונות מתקופת הרנסנס ואכסדרות. אליה פונה הלוג'ה סרוואלזה, שנבנתה מחדש בין 1462 ל־1476, לשעבר מושב השלטון העירוני, וכיום שוכן בה מוזיאון צ'נדזה עם ממצאים רומיים ומימי הביניים. ראויות לציון גם כנסיית סנטה ג'וסטינה (1227) וקפלת סן לורנצו דיי באטוטי, עם ציורי קיר מהמאות ה־14 וה־15 המיוחסים לג'קובלו דל פיורה ולניקולו די פייטרו.
שער אל Alpago
דרך עמק Val Lapisina ומעבר Fadalto, Serravalle מחברת ישירות את ויטוריו ונטו אל Alpago ואל אגם סנטה קרוצ'ה, ולאורך ההיסטוריה שימשה שער כניסה לפרה-אלפים של בלונו: נקודת עצירה אידיאלית למי שמשלב אמנות, היסטוריה ונציאנית ונוף דולומיטי במסלול אחד.
מקורות: Wikipedia, עיריית ויטוריו ונטו, Touring Club Italiano.