15 מקומות בדולומיטים של בלונו לגלות מעבר לקורטינה ולטרה צ'ימה
הדולומיטים של בלונו אינם רק קורטינה ד'אמפצו וטרה צ'ימה די לבארדו.
מאחורי היעדים המצולמים ביותר משתרע שטח רחב בהרבה — שישה אזורים שונים, מ־Alpago ועד Cadore, דרך Feltrino ו־Agordino — שבו הנופים מרהיבים לא פחות, והדרכים, לא פעם, שקטות הרבה יותר.
המדריך הזה מרכז 15 מקומות שנבדקו, אחד לכל אזור או מעט יותר, למי שרוצה לתכנן טיול בדולומיטים של בלונו בלי להסתפק בשמות המוכרים.
מרחקי הנסיעה ברכב הם משוערים: בדקו אותם תמיד בניווט לפני היציאה.
מה הם הדולומיטים של בלונו
הדולומיטים של בלונו הם החלק של הדולומיטים הנמצא במחוז בלונו, בחבל ונטו: הגדול מבין המחוזות הדולומיטיים והיחיד שכולו הררי. אין מדובר ברכס הרים אחד, אלא במכלול של עמקים, מסיבים וקהילות המשתרע מ־Alpago ועד Comelico ומ־Feltrino ועד Cadore.
כאן מתנשאים Antelao, Pelmo, Civetta, Marmarole, Sorapiss ו־Schiara, המדרון הוונטי של המרמולדה וטרה צ'ימה די לבארדו. וכאן נמצא גם הפארק הלאומי היחיד שכולו בתחום ונטו: הפארק הלאומי של הדולומיטים של בלונו.
היכן: מחוז בלונו, צפון־מזרח ונטו, על הגבול עם טרנטינו–אלטו אדיג'ה, פריולי–ונציה ג'וליה ואוסטריה.
שטח: כ־3,610 קמ"ר ו־60 רשויות מקומיות, כולן הרריות.
אזורים היסטוריים: תשעה — Agordino, Alpago, Ampezzano, Cadore, Comelico, Feltrino, Livinallongo e Colle, Valbelluna, Val di Zoldo.
הנקודה הגבוהה ביותר: המרמולדה, על הגבול עם טרנטינו, בתחום הרשות Rocca Pietore.
הפסגה הגבוהה ביותר שכולה בתחום מחוז בלונו: Antelao, בגובה 3,264 מטר, המכונה מלך הדולומיטים.
פארק לאומי: כ־31,000 הקטאר הפרושים על פני 15 רשויות מקומיות.
UNESCO: הדולומיטים הם אתר מורשת עולמית מאז 26 ביוני 2009.
מתי לבוא: מיוני עד ספטמבר לאגמים ולטיולים רגליים, אוקטובר לשלכת ולנעיית האיילים, מדצמבר עד מרץ לסקי.
איך מגיעים: הכביש המהיר A27 עד בלונו, רכבת מפדובה ומוונציה לבלונו ול־Calalzo, שדות התעופה של ונציה וטרוויזו.
למה הדולומיטים של בלונו אינם שם נרדף לדולומיטים
בדמיון הרווח הדולומיטים מצטמצמים לארבעה או חמישה שמות: קורטינה, טרה צ'ימה, Val Gardena, Alta Badia. אבל רוב המקומות האלה נמצאים באלטו אדיג'ה או בטרנטינו, ואילו מחוז בלונו שומר על החלק הגדול ביותר של הדולומיטים, ובאופן יחסי — על החלק הפחות מתוייר.
ההבדל אינו רק מנהלי. בדולומיטים של בלונו יש פחות מערכות סקי מחוברות ויותר שטחים מוגנים, עמקים שבהם עובדים כל השנה ולא רק בשתי עונות התיירות, וצפיפות מבקרים שונה מאוד במרחק של כמה עשרות קילומטרים בלבד. זו הסיבה שעדיין אפשר לבחור לאן לנסוע ולהימנע מההמונים.
ואלה אותם הרים, אך עם היסטוריה גאולוגית שכדאי להכיר לפני שצועדים בהם: כיצד נוצרו הדולומיטים של בלונו, משונית אלמוגים טרופית ועד אתר מורשת עולמית.
רכסי ההרים וההרים הסמליים
Antelao (3,264 מ׳), הגבוה ביותר שכולו בתחום מחוז בלונו, מעל San Vito ו־Pieve di Cadore. המרמולדה, על הגבול עם טרנטינו, עם המדרון של Rocca Pietore ו־Passo Fedaia. Civetta (3,220 מ׳), שהקיר הצפון־מערבי שלה הוא אחד הקירות ההיסטוריים של האלפיניזם. Pelmo (3,168 מ׳), ה־Caregon del Padreterno, בין Zoldo ל־Boite.
Sorapiss ו־Marmarole סוגרים את Cadore מצפון; טרה צ'ימה די לבארדו ניצבים על הגבול עם אלטו אדיג'ה, מעל Auronzo; Pale di San Martino משקיפים על Valle del Biois. דרומה יותר שולט רכס Schiara (2,565 מ׳) על בלונו עם Gusela del Vescova, ובו נמצא Rifugio 7° Alpini.
שמונה מתוך תשעת מסלולי ה־Alte Vie של הדולומיטים חוצים את המחוז הזה, והאגמים של הדולומיטים של בלונו מספרים את צדו הנגיש ביותר.
Alpago: אגמים, יערות וכפרים בין בלונו לפריולי
Alpago הוא השער המזרחי של הדולומיטים של בלונו, קילומטרים ספורים מבלונו לכיוון הגבול עם פריולי. זהו האזור המתאים ביותר למי שמחפש מים, יערות עתיקים וקצב חופשה איטי.
Sinistra Piave: כפרים ודרכי הרים ליד בלונו
Sinistra Piave, הגדה השמאלית של Valbelluna, היא האזור הקרוב ביותר לעיר בלונו והפחות מוכר למבקרים: כפרים מתקופת הרנסנס ואחת מדרכי ההרים המפתיעות ביותר באיטליה, דקות ספורות מעיר המחוז.
Passo San Boldo ודרך מאה הימים
אחת מדרכי ההרים המרהיבות ביותר באיטליה: חמש מנהרות חצובות בסלע, ובתוכן סרפנטינות, המאפשרות לכביש לטפס על מדרון תלול מאוד, ומחברות את Trichiana עם Tovena, במחוז טרוויזו.
את בנייתה החל ב־1914 המהנדס Giuseppe Carpanè, והיא הושלמה בידי הצבא האוסטרו־הונגרי בין פברואר ליוני 1918 לצורך מעבר הארטילריה — ומכאן שמה.
כיום אפשר לנסוע בה ברכב, באופנוע ובאופניים; במנהרות התנועה חד־סטרית לסירוגין, עם הגבלת גובה שאינה מאפשרת מעבר לאוטובוסים ולקרוואנים גדולים. בדקו תמיד את מצב הדרך לפני היציאה, במיוחד בחורף.
"הדולומיטים של בלונו משנים את פניהם בכל עמק: מים, יערות, כפרים, אמנות והרים."
Feltrino: עיירות מוקפות חומה, פארקים וטעמי ההרים
Feltrino, סביב העיר פלטרה, משלב אמנות, טבע מוגן ומוצרים מקומיים, בקצב שונה מזה של העמקים האלפיניים יותר.
Valle del Biois (Agordino): סקי, אמנות והיסטוריה בין Pale di San Martino
Valle del Biois, ב־Agordino, פונה אל Pale di San Martino יותר מאשר אל הדולומיטים "הקלאסיים": שני כפרים מספרים את סיפורה היטב, האחד קשור לסקי ולאמנות, והשני להיסטוריה הקרובה של הכנסייה.
Canale d’Agordo
עיר הולדתו של Albino Luciani, האפיפיור יוחנן פאולוס הראשון, שנולד כאן ב־17 באוקטובר 1912. מוזיאון MUSAL, בארמון מהמאה ה־16 ששוחזר ב־Piazza Papa Luciani, משרטט את חייו על פני ארבע קומות; בנפרד אפשר לבקר גם בבית הולדתו, ב־via Rividella, הפתוח לציבור מאז 2019. הכפר נמצא כ־10–20 דקות נסיעה מ־Agordo.
Val di Zoldo: בין Pelmo ל־Civetta, עמק הגלידה
Val di Zoldo נדחק בין שניים מהמסיבים המוכרים ביותר של הדולומיטים של בלונו — Pelmo ו־Civetta — והוא גם העמק שממנו יצאה מסורת יצרני הגלידה האיטלקים אל אירופה.
Forno di Zoldo
השם נגזר מכבשני ההיתוך העתיקים שייצרו מסמרים עבור הרפובליקה של ונציה, סיפור המוצג ב־Palazzo del Capitaniato. העמק קשור היסטורית לגלידה בעבודת יד: העדויות הכתובות הראשונות לייצורה הן משנת 1873, ואחרי המלחמה היגרו רבים מיצרני הגלידה של Zoldo לאירופה, ובשנת 1969 ייסדו בפרנקפורט את האגודה Uniteis. חלק מהאוסף ההיסטורי של יצרני הגלידה מ־Zoldo מוצג כיום ב־Museo del Gelato Carpigiani בבולוניה; בדקו תמיד במקום אם יש תערוכות זמניות המוקדשות ל־Forno di Zoldo לפני שאתם מתכננים את הביקור.
Valle del Boite: מעבר לקורטינה, אל Cadore האותנטי
בירידה מקורטינה ד'אמפצו לאורך Valle del Boite פוגשים כפרים שקטים בהרבה, עם אותו נוף אל הדולומיטים ואווירה שונה לגמרי.
הדולומיטים של בלונו מעבר לטרה צ'ימה
ששת אזורי הטיול שלמעלה אינם ממצים את המחוז. נותרו שלושה אזורים הנושאים את המשקל ההיסטורי של הדולומיטים של בלונו, וכמעט אף מדריך אינו מספר עליהם במלואם.
Agordino
עמק ה־Cordevole, מ־Agordo ועד המרמולדה. ב־Alleghe האגם אינו טבעי: הוא נוצר ב־1771, כאשר מפולת שהתנתקה מ־Monte Piz חסמה את הנחל והציפה כמה כפרים. מעל הכפר מתנשא Civetta, וצפונה יותר עולים אל Passo Fedaia ואל המדרון הוונטי של המרמולדה. זהו גם עמק המכרות: ב־Valle Imperina כרו נחושת במשך מאות שנים. ראו את כל התכנים על Agordino.
Cadore
האגן העליון של ה־Piave, סביב Pieve di Cadore, שבו נולד Tiziano Vecellio ושבו אפשר לבקר בבית הולדתו. Lago di Centro Cadore, Auronzo ו־Misurina הם שערי הכניסה לטרה צ'ימה, ומכאן רואים מקרוב את Antelao ואת Marmarole. זהו האזור שהעניק לאיטליה את תעשיית המשקפיים. ראו את כל התכנים על Cadore.
Comelico
העמק הצפוני ביותר במחוז, על הגבול עם אוסטריה, והפחות מתוייר מכולם. Val Visdende הוא אגן של כרי מרעה ויערות אשוח מהשמורים ביותר באלפים המזרחיים; Monte Peralba, שלמרגלותיו הוא שוכן, הוא ההר שממנו נובע ה־Piave. Comelico שומר על ניב לאדיני משלו ועל אדריכלות עץ ייחודית, עם ה־tabia הערוכים בשורה על המדרונות. ראו את כל התכנים על Comelico.
ליד השולחן מזהים את האזורים האלה מיד: מpastin עם פולנטה ועד גבינות ה־malga, המטבח משתנה מעמק לעמק.
טיול שמשתנה עם העונות
אגמים וטיולים רגליים הופכים את הקיץ לתקופה הנגישה ביותר לגלות רבים מהאזורים האלה. הסתיו מביא שלכת ונעיית איילים ב־Cansiglio, והחורף מבליט את אתרי הסקי של Zoldo ו־Falcade.
לעומת זאת, כפרים ועיירות רבים — כמו Mel, פלטרה, Cibiana ו־Canale d’Agordo — מתאימים לביקור בכל ימות השנה.
שאלות נפוצות על הדולומיטים של בלונו
מהי התקופה הטובה ביותר לבקר בדולומיטים של בלונו?
זה תלוי באזור ובפעילות: הקיץ (יוני–ספטמבר) אידאלי לאגמים ולטיולים רגליים, הסתיו לשלכת ולנעיית האיילים ב־Cansiglio, החורף לסקי ב־Zoldo וב־Falcade. רבים מהכפרים והעיירות ראויים לביקור בכל ימות השנה.
האם המקומות האלה מתאימים גם לטיול יום מבלונו?
כן, כמעט כולם: המרחקים המצוינים במאמר זה, למעט Valle del Boite, ניתנים לנסיעה ברכב תוך 20–50 דקות מעיר המחוז.
איך עוברים בין האזורים האלה בלי רכב?
התחבורה הציבורית בעמקים הקטנים מוגבלת ואינה מכסה באופן מעשי את כל התחנות שבמאמר: למסלול בכמה אזורים ביום אחד, הרכב נותר הפתרון האמין ביותר. אם אתם מטיילים בלי רכב, בדקו את לוחות הזמנים של האוטובוסים הבין־עירוניים Dolomitibus.
האם בכל זאת כדאי לבקר בקורטינה ובטרה צ'ימה?
כן: הם נשארים יעדים איקוניים של הדולומיטים. המאמר הזה אינו בא במקומם, אלא מציע חלופות אותנטיות לא פחות למי שיש לו יותר ימים או רוצה להימנע מההמונים בחודשי השיא.
מה הם בדיוק הדולומיטים של בלונו?
זהו החלק של הדולומיטים הנמצא במחוז בלונו, בחבל ונטו: כ־3,610 קמ"ר ו־60 רשויות מקומיות, כולן הרריות. אין מדובר ברכס אחד, אלא במכלול של עמקים ומסיבים הכולל את Antelao, Pelmo, Civetta, Marmarole, Sorapiss, Schiara, המדרון הוונטי של המרמולדה וטרה צ'ימה די לבארדו.
מה ההבדל בין הדולומיטים לדולומיטים של בלונו?
הדולומיטים משתרעים על פני חמישה מחוזות: בלונו, בולצאנו, טרנטו, פורדנונה ואודינה. הדולומיטים של בלונו הם החלק הוונטי, הגדול ביותר, ובאופן יחסי הפחות מתוייר: פחות מערכות סקי מחוברות, יותר שטחים מוגנים ועמקים מיושבים כל השנה.
מהו ההר הגבוה ביותר בדולומיטים של בלונו?
הנקודה הגבוהה ביותר נמצאת על המרמולדה, בגבול עם טרנטינו, בתחום הרשות Rocca Pietore. הפסגה הגבוהה ביותר שכולה בתחום מחוז בלונו היא לעומת זאת Antelao, בגובה 3,264 מטר, המכונה בשל ממדיו מלך הדולומיטים.
האם הדולומיטים של בלונו הם אתר מורשת של UNESCO?
כן. הדולומיטים נכללו ברשימת אתרי המורשת העולמית של UNESCO ב־26 ביוני 2009, כאתר טבע, בזכות ערכם הנופי והגאולוגי. ההכרה חלה על תשע מערכות הרים הפזורות בין חמשת המחוזות הדולומיטיים.
אילו עמקים כלולים בדולומיטים של בלונו?
המחוז מתחלק לתשעה אזורים היסטוריים־גאוגרפיים: Agordino, Alpago, Ampezzano, Cadore, Comelico, Feltrino, Livinallongo e Colle, Valbelluna ו־Val di Zoldo. לצידם נמצאים Valle del Boite, Valle del Biois ו־Sinistra Piave.
איך מגיעים לדולומיטים של בלונו?
ברכב, בכביש המהיר A27 עד בלונו ומשם בכבישי העמקים. ברכבת, בקו מפדובה ומוונציה לבלונו ול־Calalzo-Pieve di Cadore. שדות התעופה הקרובים ביותר הם ונציה וטרוויזו. בעמקים הקטנים התחבורה הציבורית מוגבלת: למסלול בכמה אזורים הרכב נותר הפתרון האמין ביותר.
המשיכו לגלות
אם אתם מחפשים רעיונות נוספים כדי להימנע מההמונים, קראו גם את המדריך שלנו למקומות הפחות צפופים בדולומיטים של בלונו, או גלו את התכנים המוקדשים לכל אזור: Alpago, Sinistra Piave, Feltrino, Valle del Biois, Val di Zoldo ו־Valle del Boite.
