פלטרה, בין ההיסטוריה הוונציאנית לרנסנס

בשערי הדולומיטים של בלונו שומרת פלטרה על אחד המרכזים ההיסטוריים המשומרים ביותר בחבל ונטו: מערך עירוני רנסנסי שהקימה הרפובליקה הוונציאנית לאחר השריפה של 1509-10, תחום בחומות מהמאה ה-16 שעדיין כמעט שלמות.

Piazza Maggiore בפלטרה עם טירת אלבוין — Piazza Maggiore, פלטרה. צילום: Giovanni.mello / Wikimedia Commons – CC BY-SA 4.0.

מהשורשים הרומיים ועד הרפובליקה הוונציאנית

שורשיה של פלטרה נטועים בתקופה הרומית: לפי פליניוס הזקן, העיר, שבמקור ישבו בה הרטים, הפכה לmunicipium לאורך ויה קלאודיה אאוגוסטה אלטינטה, הדרך העתיקה שחיברה את הלגונה הוונציאנית עם בוואריה. אתר ארכאולוגי ב־Piazza del Duomo משמר עד היום שרידים רטיים, רומיים ומימי הביניים המוקדמים.

בשנת 1404, עם מותו של הדוכס ג׳אן גלאצו ויסקונטי, מסרה פלטרה את עצמה מרצונה לרפובליקה של ונציה, ובכך נפתחה תקופה ארוכה של שגשוג. במהלך מלחמת ליגת קמבראי, ב־1509-10, הועלתה העיר באש והוחרבה בידי צבאותיו של מקסימיליאן מבית הבסבורג. השיקום שהורתה עליו ונציה הפך את פלטרה לתפאורה רנסנסית שלמה, שעדיין ניכרת במערך העירוני שמבקרים בו כיום.

Piazza Maggiore, לב העיר

על Piazza Maggiore (רשמית Piazza Vittorio Emanuele II), הבנויה בכמה מפלסים, שולט המגדל המרכזי של טירת אלבוין, ומקיפים אותה ארמונות רנסנס כמו Palazzo Gazzi, Palazzo Guarnieri ו־Palazzo Cingolani. בכיכר נמצאים ה־Fontana Lombardesca (1520) מול כנסיית סן רוקו, האנדרטאות לוויטורינו דה פלטרה ולפנפילו קסטלדי, וכן אריה של סן מרקו. כאן, ביום ראשון הראשון של אוגוסט, מתקיים ה־Palio di Feltre המסורתי.

חזיתות הבתים במרכז, בייחוד לאורך via Mezzaterra ו־via Borgo Ruga, משמרות ציורי קיר מהמאה ה-16, שחלקם מיוחסים לצייר בן פלטרה המכונה „מורטו דה פלטרה”.

Porta Oria, אחד משערי החומות הוונציאניות של פלטרה — Porta Oria, פלטרה. צילום: Capricornis crispus / Wikimedia Commons – CC BY-SA 4.0.

החומות והשערים הוונציאניים

חומות פלטרה, שבנייתן החלה ב־1179 ביוזמת הבישוף דרודו דה קמינו והושלמה בצורתן הימי־ביניימית עד 1220, חודשו בידי ונציה בין סוף המאה ה-15 לתחילת המאה ה-16, עם מגדלים מבוצרים וחדרי ירי, לפי תוכנית המיוחסת לדיוניסיו דה ויטרבו. נפתחים בהן Porta Imperiale, לכיוון via Mezzaterra, Porta Oria, לכיוון Borgo Ruga, שעדיין משמרת את דלתות העץ המקוריות שלה, ו־Porta Pusterla. כיום פלטרה חברה ב־Associazione Città Murate del Veneto.

Teatro de La Sena וארמון הבישופים

ה־Palazzo della Ragione, כיום מושב העירייה ב־piazzetta delle Biade, מארח בתוכו את Teatro de La Sena, המכונה גם „הפניצ׳ה הקטנה”: כאן עלו לראשונה ב־1730 יצירות של קרלו גולדוני, ועדיין נשמר בו תיאטרון עץ קטן משנת 1802.

נפרד ממנו הוא ארמון הבישופים, שהתפתח מהמאה ה-13 סביב שני מגדלי חומה של העיר, ניזוק ברעידת האדמה של 1348 והורחב במאות ה-14 וה-15; הוא שוקם החל מ־1999, ומאז 2018 שוכן בו המוזיאון הדיוקסזי. הקתדרלה השותפה של פטרוס השליח, אתר מורשת לאומי מחוץ לחומות העתיקות, שומרת בין היתר מונולית ששימש כקתדרה של הבישוף.

פלטרה כנקודת מוצא

פלטרה היא גם שער הכניסה האידיאלי לאזור פלטרה ולפארק הלאומי של הדולומיטים של בלונו הסמוך: מכאן יוצאות, בין השאר, העלייה לPasso Croce d’Aune, שבו נולד ב־1927 רעיון השחרור המהיר של טוליו קמפניולו, ומסלול הגרבל מפלטרה ל־Cima Grappa.

מקורות: Wikipedia, Associazione Città Murate del Veneto, Museo Diocesano Belluno-Feltre, Touring Club Italiano.